אם הייתי אומר לכם שזיוף הוא הרבה יותר הגדרה חברתית ממדעית, הייתם מאמינים?
שירה ליוותה את בני האדם משחר ההיסטוריה. מחקרים מראים שיש לשירה השפעה מרפאת ואף הכרחית עבור האדם ברמה החברתית, הכימית, הנוירולוגית והנפשית. על אחת כמה וכמה כששרים בקבוצה.

הסתכלו על ילדים וילדות ששרים, אין אצלם את ההגדרה הזאת, זיוף. למען האמת, יש חברות שהמילה זיוף לא קיימת אצלן! כשאדם שר ומבטא את עצמו, ואנחנו מגדירים אותו כזייפן – מתחילה נבואה שמגשימה את עצמה. אותו אדם, ילדה או ילד, מפנימים את המילה שנאמרת בטון ביקורתי, ולא יאפשרו לעצמם להתבטא באותו האופן מול אנשים.
קצת עצוב, לא?

לפעמים אפילו לא חייבים לבקר אותנו על הזיוף שלנו. אנחנו יצורים חברתיים שקולטים בצורה פנומנלית את האופן שבו הסביבה תופסת אותנו. לפעמים מספיק מבט, פרצוף, התרחקות, או התנהגות מסויימת שמסמנת לנו "את/ה ושירה, זה פחות.."

קחו רגע לשאול את עצמכם..
איך זה היה מרגיש אם לא היה דבר כזה זיוף? איך היינו שרים? איך היינו נראים?

בואו לתת לכם ולסובבים אתכם את המתנה של לראות זה את זה ברגע מעצים מול העיניים טובות בהן מסתכל הקהל על המשתתפים.
בואו לעוף על עצמכם, ביחד!